יבמותנ:
טוען את הדף…
אֶחָד יְבָמָה אַחַת לְיָבָם אֶחָד, וְאֶחָד שְׁתֵּי יְבָמוֹת לְיָבָם אֶחָד. כֵּיצַד? עָשָׂה מַאֲמָר בָּזוֹ וּמַאֲמָר בָּזוֹ — צְרִיכוֹת שְׁנֵי גִיטִּין וַחֲלִיצָה. מַאֲמָר בָּזוֹ וְגֵט לָזוֹ — צְרִיכָה גֵּט וַחֲלִיצָה. מַאֲמָר בָּזוֹ וּבָעַל אֶת זוֹ — צְרִיכוֹת שְׁנֵי גִיטִּין וַחֲלִיצָה. מַאֲמָר בָּזוֹ וְחָלַץ לָזוֹ — הָרִאשׁוֹנָה צְרִיכָה גֵּט. גֵּט לָזוֹ וְגֵט לָזוֹ — צְרִיכוֹת הֵימֶנּוּ חֲלִיצָה. גֵּט לָזוֹ וּבָעַל אֶת זוֹ — צְרִיכָה גֵּט וַחֲלִיצָה. גֵּט לָזוֹ וּמַאֲמָר בָּזוֹ — צְרִיכָה גֵּט וַחֲלִיצָה. גֵּט לָזוֹ וְחָלַץ לְזוֹ — אֵין אַחַר חֲלִיצָה כְּלוּם. חָלַץ וְחָלַץ, אוֹ חָלַץ וְעָשָׂה מַאֲמָר, נָתַן גֵּט וּבָעַל, אוֹ בַּעַל וּבָעַל, אוֹ בָּעַל וְעָשָׂה מַאֲמָר, נָתַן גֵּט וְחָלַץ — אֵין אַחַר חֲלִיצָה כְּלוּם. בֵּין יָבָם אֶחָד לִשְׁתֵּי יְבָמוֹת, בֵּין שְׁנֵי יְבָמִין לִיבָמָה אַחַת. חָלַץ וְעָשָׂה מַאֲמָר, נָתַן גֵּט וּבָעַל, אוֹ בָּעַל וְעָשָׂה מַאֲמָר, וְנָתַן גֵּט וְחָלַץ — אֵין אַחַר חֲלִיצָה כְּלוּם. בֵּין בַּתְּחִלָּה, בֵּין בָּאֶמְצַע, בֵּין בַּסּוֹף. וְהַבְּעִילָה, בִּזְמַן שֶׁהִיא בַּתְּחִלָּה — אֵין אַחֲרֶיהָ כְּלוּם, בָּאֶמְצַע וּבַסּוֹף — יֵשׁ אַחֲרֶיהָ כְּלוּם. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: אַחַת בְּעִילָה וְאַחַת חֲלִיצָה, בֵּין בַּתְּחִלָּה בֵּין בָּאֶמְצַע בֵּין בַּסּוֹף — אֵין אַחֲרֶיהָ כְּלוּם. גְּמָ׳ עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי אֶלָּא בְּגֵט אַחַר גֵּט, וּמַאֲמָר אַחַר מַאֲמָר. אֲבָל גֵּט אֶחָד בִּיבָמָה [וּמַאֲמָר אֶחָד בִּיבָמָה] — מַהֲנֵי. מַאי טַעְמָא אֲמוּר רַבָּנַן גֵּט בִּיבָמָה מַהֲנֵי — מִשּׁוּם דְּמַהֲנֵי בְּעָלְמָא. דְּאִי אָמְרַתְּ לָא מַהֲנֵי, אָמְרִי: גֵּט לְהוֹצִיאָהּ, וַחֲלִיצָה לְהוֹצִיאָהּ. וּמִדְּגֵט לָא מַהֲנֵי — חֲלִיצָה נָמֵי לָא מַהֲנֵי, וְאָתֵי לְמִיבְעַל אַחַר חֲלִיצָה. וּמַאי טַעְמָא אֲמוּר רַבָּנַן מַאֲמָר בִּיבָמָה מַהֲנֵי — מִשּׁוּם דְּמַהֲנֵי בְּעָלְמָא. דְּאִי אָמְרַתְּ לָא מַהֲנֵי, אָמְרִי: מַאֲמָר לִקְנוֹת, וּבִיאָה לִקְנוֹת. וּמִדְּמַאֲמָר לָא מַהֲנֵי — בִּיאָה נָמֵי לָא מַהְנְיָא, וְאָתֵי לְמִיבְעַל אַחַר בִּיאָה. וּמַאי טַעְמָא אֲמוּר רַבָּנַן בִּיאָה פְּסוּלָה יֵשׁ אַחֲרֶיהָ כְּלוּם — אָמְרִי: אִי בִּיאָה אַחַר הַגֵּט הִיא — גְּזֵירָה בִּיאָה אַחַר הַגֵּט מִשּׁוּם בִּיאָה אַחַר חֲלִיצָה. וְאִי בִּיאָה אַחַר מַאֲמָר הִיא — גְּזֵירָה בִּיאָה אַחַר מַאֲמָר מִשּׁוּם בִּיאָה אַחַר בִּיאָה. וּמַאי טַעְמָא אֲמוּר רַבָּנַן הַאי חֲלִיצָה פְּסוּלָה — אֵין אַחֲרֶיהָ כְּלוּם, אָמְרִי: מַאי לִגְזוֹר? נִגְזוֹר חֲלִיצָה אַחַר הַגֵּט מִשּׁוּם חֲלִיצָה אַחַר חֲלִיצָה — כֹּל כִּי הָנֵי תִּחְלוֹץ וְתֵיזִיל. לִיגְזוֹר חֲלִיצָה אַחַר מַאֲמָר מִשּׁוּם חֲלִיצָה אַחַר בִּיאָה, אַטּוּ חֲלִיצָה אַחַר מַאֲמָר מִי לָא בָּעֲיָא גֵּט לְמַאֲמָרוֹ? חֲלִיצָה אַחַר בִּיאָה נָמֵי בָּעֲיָא גֵּט לְבִיאָתוֹ. אָמַר רָבָא:אחת יבמה אחת ליבם אחד ואחת שתי יבמות ליבם אחד - שוין כמו שאמרנו שיש אחר גט ראשון או אחר מאמר ראשון כלום ואין אחר ביאה שבתחלה או אחר חליצה כלום: כיצד - בשתי יבמות ליבם אחד: צריכות שני גיטין - כרבנן דיש מאמר אחר מאמר וייבומי לא דהיכי ליעביד אי לייבומי לתרוייהו הוו להו שני בתים ואי לחדא הואיל וחברתה ביה אגידא הוה ליה בונה שני בתים: וחליצה - לאחת מהן ופוטרת צרתה: מאמר לזו וגט לזו - פסל גט של אחרונה את הראשונה דקם ליה בלא יבנה וצריכה גט למאמרו וחליצה לזיקתו דחליצה לא מפקעא קידושין וגט לא מפקע זיקה: מאמר לזו ובעל את זו - אסור לקיימה דהואיל וקמייתא אגידא ביה הוו להו שני בתים וצריכות שני גיטין זו גט למאמרו וזו גט לביאתו וחליצה לאחת מהן ופוטרת צרתה אבל בגט לחודיה לא נפקא בעלת ביאה הואיל דביאה פסולה היא: מאמר בזו וחלץ לזו - בעלת מאמר הראשונה צריכה גט למאמר דחליצה דאידך לא מפקעה למאמרו: צריכות הימנו חליצה - אחת ואסור בקרובות שניה דרבנן הוא דאמרי יש גט אחר גט: גט לזו ובעל את זו צריכה גט וחליצה - ואסור לקיימה דקמה עליה בלא יבנה משום גט דראשונה ובגט לחודיה לא נפקא משום דביאה פסולה היא: אין לאחר חליצה כלום - דאי הדר מקדש לה לצרתה לא תפסי בה קידושין כרבי עקיבא: חלץ וחלץ או חלץ ועשה מאמר ונתן גט ובעל - וקתני סיפא אין לאחר חליצה כלום. והכי פירושו חלץ לזו וחלץ לזו מותר בקרובות שניה שאין אחר חליצה ראשונה שום זיקת יבמין וחליצה בתרייתא לאו כלום היא וכן חלץ לזו ומאמר לזו וכן נתן גט לזו אחר חליצת זו וכן בעל לזו אחר חליצה של זו אין מעשה האחרון כלום: או בעל - תחלה וחזר ובעל לשניה: או בעל ועשה מאמר - בשניה או נתן גט לשניה או חלץ לשניה אין אחר ביאה ראשונה כלום ומעשה אחרון לא חשיב ומותר בקרובות שניה: אין אחר חליצה כלום - ארישא קאי ואסיפא שייך למימר אין אחר ביאה כלום ובגמרא קמיבעיא לה: בין שני יבמין ליבמה אחת - בכל הדין האמור למעלה ביבם א' ובב' יבמות: חלץ ועשה מאמר ונתן גט ובעל כו' - איבם א' ואיבמה אחת קמהדר. ואע"ג דתניא לעיל הדר תניא הכא משום סיפא דבעי לפלוגי בין ביאה לחליצה כדקתני חליצה בין בתחלה בין באמצע בין בסוף אין אחריה כלום והבעילה בזמן שהיא בתחלה כו' ולאשמועינן פלוגתא דרבי נחמיה ורבנן: בין בתחלה בין באמצע - בין מאמר לגט כגון גט לזו וחלץ לזו וחזר ועשה בה מאמר או בבעלת הגט לא מהני מאמר ולא בעיא גט למאמרו: בסוף - אחר מאמר וגט חלץ אין אחריה כלום וחליצה גמורה היא ואי הדר עביד מאמר לא בעיא גט דחליצה גירושין גמורים היא וקמה בלאו גמור עליה ואע"ג דחליצה פסולה הואי: הביאה באמצע - כגון גט לזו ובעל לזו וחזר ועשה מאמר בשלישית אסור בקרובותיה: ובסוף - גט לזו ומאמר לזו וחזר ובא על האחת יש אחר ביאה זו זיקת יבמין וכי מפיק לה בעיא חליצה ולא סגי לה בגט: אין אחריה כלום - ונפקא בגט ובלא חליצה ואי הדר קדיש לאידך אחר ביאה לא מהני: גמ' אבל גט אחד ביבמה או מאמר אחד ביבמה מהני - גט ביבמה למיקם עליה בלא יבנה ושוב לא ייבם ומאמר ביבמה מהני לה להצריכה גט למאמרו אי בעי לאפוקה: מ"ט אמור רבנן גט ביבמה מהני - הא מדאורייתא חליצה הוא דמהני בה ומשום גט לא קרינא בה שלא בנה: משום דבעלמא מהני - בכל הנשים להתגרש ואי אמרת הכא לא מהני ואם רצה לכונסה אחר הגט יכנוס: אמרי - אינשי גט להוציא וחליצה נמי להוציא מדגט לא מהני ליה כו': ומ"ט אמור רבנן מאמר ביבמה מהני - לאסור חברתה עליו הא מן התורה קנין לא הוי ביבמה אלא בביאה: משום דמהני בעלמא - קידושי אשה קונים אותה: ואתי למבעל אחר ביאה - והוה ליה בונה שתי בתים דאיסורא דאורייתא: ומ"ט אמור רבנן ביאה פסולה יש אחריה - זיקת יבמין כדתנן לעיל מאמר בזו ובעל לזו צריכות שני גיטין וחליצה ולא אמרינן תיסגי לבעלת ביאה בגט בלא חליצה ותיפטר אף חברתה בביאתה מן החליצה: אי ביאה אחר הגט היא - כגון גט לזו ובעל לזו דאמרינן צריכה גט וחליצה ולא סגי בגט לחודיה כשאר יבמה שכונסה: גזירה ביאה אחר הגט משום ביאה אחר חליצה - דאי אמרת תיסגי לה בגט אתי למימר מדקניא ביאה אחר הגט בביאה גרידתא אלמא מעליותא היא ואתי למיבעל לכתחלה אחר חליצה: ואי ביאה אחר מאמר היא - כגון מאמר לזו ובעל לזו להכי תנן צריכות שנים גט וחליצה דאי אמרת בגט סגי לה אמרי ביאה של זו אחר קנין של זו מעליותא היא ואתי למעבד ביאה אחר ביאה וקא פגע באיסור אשת אח: חליצה פסולה - שאחר גט או אחר מאמר: אין אחריה כלום - דאי הדר עבד מאמר או גט לשלישית לא מהני: משום חליצה אחר חליצה - דלא ליתי למיחלץ לשתי יבמות זו אחר זו או שני יבמין ליבמה אחת זה אחר זה: כל כי הני תחלוץ ותיזיל - כלומר מאי איכפת לן כל ימיה תחלוץ: משום חליצה אחר ביאה - דלא ליתי למימר יבמה כנוסה יוצאת בחליצה בלא גט לא אתו למימר הכי דאטו חליצה אחר מאמר מי לא בעיא גט למאמרו. והא דאמרינן אין אחריה כלום בדבר העשוי אחריה קאמר דאי הדר עביד גט או מאמר או חליצה בחברתה לא מיתסר בקרובותיה:עשה מאמר בזו ומאמר בזו צריכות ב' גיטין וחליצה - הכא שייך להקשות דיתן גט לאחת מהן למאמרו ותשתרי אידך ולעיל פי' (דף לב. ד"ה גט): צריכות ב' גיטין וחליצה - למ"ד חליצה פסולה צריכה לחזור הכא בעו ב' חליצות וקאי נמי צריכות אחליצה ובסמוך דקתני עשה מאמר ונתן גט צריכה גט וחליצה הא דלא קתני וצריכות חליצה לשון רבים איידי דקתני צריכה גט לשון יחיד נקט נמי גבי חליצה לשון יחיד: מדגט לא מהני חליצה נמי לא מהניא - באשה דעלמא ליכא למיחש שמא יאמרו מדחליצה לא מהני גט נמי לא מהני דבאשה לא שייך חליצה וקריאה ואין לומר דתיבעי יבמה גט וחליצה משום דלא יאמרו מדחליצה לחודה מהניא גט נמי מהני דבהא לא יטעו שיפטרוה בלא חליצה דבהדיא הצריך הכתוב חליצה אבל הכא חיישינן שיאמרו מה שהצריך הכתוב חליצה היינו מלבד הגט שהוא בכל הנשים ויאמרו מדגט לחודיה לא מהני חליצה נמי לא מהניא ואתי למיבעל אחר חליצה: ואתי למיבעל אחר ביאה - אבל השתא דמהני לא חיישינן שמא יאמרו כי היכי דמהני ביאה אחר גט ומאמר מהני נמי אחר ביאה וחליצה ואתי למיבעל אחר ביאה כמו אחר מאמר דאחר מאמר נמי אסור למיבעל: