יבמותנא.
טוען את הדף…
מַאי טַעְמָא דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל — דִּמְסַפְּקָא לֵיהּ גֵּט אִי דָּחֵי אִי לָא דָּחֵי. מַאֲמָר — אִי קָנֵי אִי לָא קָנֵי. גֵּט — אִי דָּחֵי אִי לָא דָּחֵי. אִי קַמָּא דָּחֵי — בָּתְרָא מַאי קָעָבֵיד. אִי קַמָּא לָא דָּחֵי — בָּתְרָא נָמֵי לָא דָּחֵי. מַאֲמָר אִי קָנֵי אִי לָא קָנֵי, אִי קַמָּא קָנֵי — בָּתְרָא מַאי קָעָבֵיד, וְאִי קַמָּא לָא קָנֵי — בָּתְרָא נָמֵי לָא קָנֵי. אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי: וּמוֹדֶה רַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁיֵּשׁ גֵּט אַחַר מַאֲמָר, וּמַאֲמָר אַחַר הַגֵּט. וְגֵט אַחַר בִּיאָה וּמַאֲמָר, וּמַאֲמָר אַחַר בִּיאָה וְגֵט. וְאִי מְסַפְּקָא לֵיהּ לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל — תִּהְוֵי כְּבִיאָה דִּלְכַתְּחִלָּה, וְתִקְנֵי. דְּהָא תְּנַן: הַבְּעִילָה, בִּזְמַן שֶׁהִיא בַּתְּחִלָּה — אֵין אַחֲרֶיהָ כְּלוּם. אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי, לְעוֹלָם פְּשִׁיטָא לֵיהּ לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּגֵט דְּדָחֵי וּמַאֲמָר דְּקָנֵי. מִיהוּ, אֲמוּר רַבָּנַן: הָא יְבָמָה — בְּחַד צַד מַהֲנֵי בַּהּ גֵּט, וּבְחַד צַד מַהֲנֵי בַּהּ מַאֲמָר. גֵּט אַחַר גֵּט לָא דָּחֵי — דְּהָא דְּחָה לֵיהּ קַמָּא. וּמַאֲמָר אַחַר מַאֲמָר לָא קָנֵי — דְּהָא קְנָא לֵיהּ קַמָּא. גֵּט אַחַר מַאֲמָר וּמַאֲמָר אַחַר הַגֵּט, הַאי מִילְּתָא קָא דָחֵי וְהַאי מִילְּתָא קָא קָנֵי. וְרַבָּנַן: כֹּל חַד וְחַד תַּקִּינוּ לֵיה רַבָּנַן גֵּט וּמַאֲמָר בִּיבָמָה. וְהַאי בִּיאָה פְּסוּלָה — עֲדִיפָא מִמַּאֲמָר וּגְרִיעָא מִמַּאֲמָר. עֲדִיפָא מִמַּאֲמָר: דְּאִילּוּ מַאֲמָר אַחַר מַאֲמָר לָא מַהֲנֵי, וְאִילּוּ בִּיאָה אַחַר מַאֲמָר מַהֲנֵי. וּגְרִיעָא מִמַּאֲמָר: דְּאִילּוּ מַאֲמָר אַחַר הַגֵּט קָנֵי לְכוּלֵּיהּ שִׁיּוּרָא דְגֵט, וְאִילּוּ בִּיאָה אַחַר הַגֵּט לָא קָנְיָא לֵיהּ לְכוּלֵּיהּ שִׁיּוּרָא דְגֵט. תָּנוּ רַבָּנַן: כֵּיצַד אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל אֵין גֵּט אַחַר גֵּט? שְׁתֵּי יְבָמוֹת שֶׁנָּפְלוּ לִפְנֵי יָבָם אֶחָד, וְנָתַן גֵּט לָזוֹ וְגֵט לָזוֹ. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: חוֹלֵץ לָרִאשׁוֹנָה וְאָסוּר בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ, וּמוּתָּר בִּקְרוֹבוֹת שְׁנִיָּה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: נָתַן גֵּט לָזוֹ וְגֵט לָזוֹ — אָסוּר בִּקְרוֹבוֹת שְׁתֵּיהֶן, וַחֲלִיצָה לְאַחַת מֵהֶן. וְכֵן אַתָּה אוֹמֵר בִּשְׁנֵי יְבָמִים וִיבָמָה אַחַת. כֵּיצַד אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל אֵין מַאֲמָר אַחַר מַאֲמָר? שְׁתֵּי יְבָמוֹת שֶׁנָּפְלוּ לִפְנֵי יָבָם אֶחָד, וְעָשָׂה מַאֲמָר בָּזוֹ וּמַאֲמָר בָּזוֹ, רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: נוֹתֵן גֵּט לָרִאשׁוֹנָה וְחוֹלֵץ לָהּ, וְאָסוּר בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ, וּמוּתָּר בִּקְרוֹבוֹת שְׁנִיָּה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: נוֹתֵן גֵּט לִשְׁתֵּיהֶן, וְאָסוּר בִּקְרוֹבוֹת שְׁתֵּיהֶן, וַחֲלִיצָה לְאַחַת מֵהֶן. וְכֵן אַתָּה אוֹמֵר בִּשְׁנֵי יְבָמִים וִיבָמָה אַחַת. אָמַר מָר: נוֹתֵן גֵּט לָזוֹ וְגֵט לָזוֹ, רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: חוֹלֵץ לְרִאשׁוֹנָה וְאָסוּר בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ, וּמוּתָּר בִּקְרוֹבוֹת שְׁנִיָּה. לֵימָא תֶּיהְוֵי תְּיוּבְתָּא דִּשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: חָלַץ לְבַעֲלַת הַגֵּט — לֹא נִפְטְרָה צָרָה! אָמַר לְךָ שְׁמוּאֵל: כִּי אֲמַרִי אֲנָא, אַלִּיבָּא דְּמַאן דְּאָמַר יֵשׁ זִיקָּה. וְרַבָּן גַּמְלִיאֵל סָבַר אֵין זִיקָּה, וּמִדְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל סָבַר אֵין זִיקָּה,מאי טעמא דר"ג - דאמר אין גט אחר גט בשתי יבמות או בשני יבמין דלא מיתסר בתרא בקרובותיה: שיש גט אחר מאמר - מאמר לזו וגט לזו פסל את הראשונה ואסור בקרובות שתיהן: ומאמר אחר גט - גט לזו ומאמר לזו בעלת מאמר צריכה גט: וגט אחר ביאה ומאמר - אחר ביאה שאחר מאמר כגון מאמר לזו ובעל לזו וגט לשלישית מהני גט ואסור בקרובותיה: (דביאה פסולה היא בשניה דמאחר שעשה מאמר בראשונה פסולות בשניה): ומאמר אחר ביאה וגט - גט לזו ובעל לזו ומאמר לשלישית קונה מאמר וצריכה גט ואסור בקרובותיה: ואי אמרת מספקא ליה - בדחיית הגט וקניית מאמר: תיהוי - הך ביאה אמצעית כביאה בתחלה ותיקני ולא תהני מעשה שלישית בין בגט אחר ביאה ומאמר בין במאמר אחר ביאה וגט ממה נפשך גט אחר ביאה ומאמר לא ליהני דאי מאמר קמא קני לגמרי תו לא מהני ביאה וגט אבתריה ואי מאמר לא קני מידי נמצאת ביאה של אחריו ביאה בתחלה וכשרה ותו לא מהני גט בשלישית דהא תנן הבעילה בזמן שהיא בתחלה אין אחריה כלום וכן במאמר אחר ביאה וגט דאי גט קמא דחי תו לא מהני ביאה ומאמר אבתריה ואי גט לא דחי מידי נמצא ביאה שלאחריהן בתחלה וכשרה היא וקונה ומאמר דבתריה לאו כלום היא: אלא - פשיטא ליה דגט דחי קצת ומאמר קני קצת הלכך ביאה של אחריהן אינה תחלה. ומיהו מ"ט יש מאמר אחר גט וגט אחר מאמר ואין מאמר אחר מאמר ולא גט אחר גט דאמור רבנן בחד צד מהני בה גט לדחות חציה וחד צד מהני בה מאמר לקנות חציה: גט אחר גט לא דחי דהא דחה ליה קמא - כל כח גט הלכך לאו כלום הוא ומותר בקרובותיה וכן מאמר אחר מאמר דהא קנה קמא כל כח מאמר: מאמר אחר הגט - מאי דשייר גט דקמא מן הזיקה דלא דחייה קני מאמר דבתרא: האי מילתא כו' - גט אחר מאמר מאי דשייר מאמר מן קמייתא דחי גט בבתרייתא וכן בשני יבמין מאי דשייר מאמר דקמא דחי גט דבתרא: ורבנן - דפליגי עליה דר"ג דאמרי יש גט אחר גט אמרי לך: כל חד וחד - מן היבמין תיקנו ליה רבנן גט ומאמר בכל היבמות הלכך ליכא למימר קמא דחה כל כח הגט דקמא כל כח הגט דידיה דאית ליה בהך יבמה הוא דדחה אבל כח גט דאחוה בהך יבמה וכח גיטא דידיה בצרתה לא דחה וכן לענין מאמר: והאי ביאה פסולה כו' - כלומר להכי אמר ר"ג יש גט אחר ביאה שאחר מאמר ויש מאמר אחר ביאה וגט דהא ביאה אמצעית שהיא פסולה עדיפא ממאמר וגריעא ממאמר: עדיפא ממאמר כו' - דאילו ביאה אחר מאמר מהניא כדקתני גט אחר ביאה ומאמר אלמא יש ביאה אחר מאמר: וגריעא ממאמר דאילו מאמר אחר הגט קני ליה לכוליה שיורא דגט - כל מה ששייר גט למאמר ואין מאמר אחר מועיל כלום אחריו אם חזר ועשה מאמר בשלישית כדקאמר רבן גמליאל אין מאמר אחר מאמר ולא שנא אי הוה מאמר ראשון אחר גט אי לא אין מאמר אחריו ולא פלוג בין שהיה מאמר ראשון בתחלה בין שהיה אחר הגט מדלא קתני מודה רבן גמליאל שיש מאמר אחר מאמר וגט: ואילו ביאה אחר הגט לא קניא ליה לכוליה שיורא דגט - כל מה ששייר גט לביאה דיש מאמר אחר ביאה וגט כדתנן הבעילה בזמן שהיא בתחלה אין אחריה כלום אבל באמצע יש אחריה כלום וכדאמר טעמא לעיל מ"ט אמור רבנן ביאה פסולה יש אחריה כלום כו': ה"ג ונתן גט לזו וגט לזו ר"ג כו': חולץ לראשונה - וכ"ש דאי חלץ לשניה הוי חליצה מעלייתא לאיפטורי קמייתא דכיון דגט דשניה אין גט חליצה דידה מעלייתא היא אלא עצה טובה אשמועינן שלא יאסור עצמו בקרובות שניה שאם יחלוץ לה נמצא זו גרושתו וזו חלוצתו ואסור בקרובות שתיהן: וכן אתה אומר בשני יבמין ויבמה אחת - נתן זה גט וזה גט ר"ג אומר חולץ לה הראשון והשני מותר בקרובותיה ולדברי חכמים שניהם אסורין בקרובות: מאמר בזו ומאמר בזו ר"ג אומר נותן גט לראשונה כו' - לקמן פריך כיון דאין מאמר אחר מאמר ייבומי נמי תתייבם קמייתא דהא לא איפסלה עליה: לימא תיהוי תיובתא דשמואל דאמר שמואל חלץ לבעלת הגט - נפלו לפניו שתי יבמות ונתן גט לאחת מהן ואח"כ חלץ לה לא נפטרה צרתה משום דקלישא זיקתה ולא אלימא חליצה לאפקועי זיקה אלימתא דצרתה והא הכא כיון דאמר ר"ג אין גט אחר גט נמצאת זיקה שניה שלימה וקתני חולץ לראשונה וקשה לשמואל. ומדרבנן ליכא לאותובי לשמואל אע"ג דאמרי רבנן וחליצה לאחת מהן אלמא חליצת בעלת גט פוטרת צרתה לא קשה לשמואל דהכא היינו טעמא דתרוייהו זיקתא קלישא דהא אמרי רבנן יש גט אחר גט: יש זיקה - אלימא זיקתה ולא פקעה זיקה שלימה אלא בחליצה מעלייתא: ר"ג סבר אין זיקה - כדאמר בפרק ב"ש (לקמן יבמות דף קט.) אם מיאנה מיאנה כו' הלכך כיון דלאו אלימא זיקה פקעה בחליצה כל דהו:דמספקא ליה גט אי דחי אי לא דחי - לא מצי למימר דפשיטא ליה דגט ודאי דחי ומאמר ודאי קונה דא"כ אמאי מהני מאמר אחר הגט וגט אחר מאמר ואע"ג דאכתי לא ידע ברייתא דבסמוך דמודה ר"ג דיש גט אחר מאמר כו' מתניתין משתמע ליה דיש גט אחר מאמר לר"ג דדוקא נקט גט אחר גט ומאמר אחר מאמר דלא מהני אבל מאמר אחר הגט או איפכא מהני: עדיפא ממאמר דאילו מאמר כו' - דמאמר האחרון אין יכול לתפוס במקום שתפס הראשון וביאה פסולה תופסת אחר מאמר אותו צד עצמו שתפס המאמר דסברא הוא שאין תופס אלא אותו צד שתופס המאמר דתרוייהו לקנות והיינו משום דעדיף ממאמר לפי שהיא דאורייתא וגריעא ממאמר דאילו מאמר אחר הגט קני לכוליה שיורא דגט שהרי אין מאמר מועיל אחריו אבל ביאה לא קני לכוליה שיורא דגט שהרי מאמר מועיל אחריה ואם היתה קונה כל השיור לא היה מאמר מועיל אחריה לתפוש מה שתפשה הביאה דביאה עדיפא ואלימא לפי שהיא דאורייתא כדפרישית ואתי לפרושי טעמא דלא תקשה הא דביאה עדיפא ממאמר אע"ג דגריעא נמי ממאמר ובקונטרס פירש דאילו ביאה אחר גט לא קניא לכוליה שיורא דגט דיש ביאה אחר ביאה פסולה ותימה דלא אשכחן בהדיא להאי מילתא שתהא לר"ג ביאה אחר ביאה פסולה מיהו יש לדקדק דיש ביאה אחר ביאה פסולה לר"ג דאי אין ביאה אחר ביאה פסולה משום שכל קנין הראוי לביאה עשתה ביאה הראשונה ואין האחרונה יכולה לתפוש אחריה אע"ג דראשונה לא קניא כוליה שיורא דגט א"כ מנא ליה שמאמר קונה כוליה שיורא דגט שמא גט ומאמר משייר אלא שאין במאמר אחר כח לחול אחריו במה ששייר כמו שאין ביאה אחר ביאה פסולה אף על פי ששייר לקונה מאמר אחריה: