זבחיםפ:
טוען את הדף…
וְעוֹד תַּנְיָא בְּהֶדְיָא: הַנִּיתָּנִין לְמַעְלָה שֶׁנִּתְעָרְבוּ בַּנִּיתָּנִין לְמַטָּה – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יִתֵּן לְמַעְלָה וְהַתַּחְתּוֹנִים עָלוּ לוֹ. וְאִי אָמְרַתְּ אֵין בִּילָּה, אַמַּאי עָלוּ לוֹ? דִּילְמָא קָיָהֵיב עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְהַתַּחְתּוֹנִים לְמַעְלָה! הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן דְּאִיכָּא רוּבָּא עֶלְיוֹנִים, וְקָא יָהֵיב לְמַעְלָה שִׁיעוּר תַּחְתּוֹנִים וְעוֹד. הָא ״תַּחְתּוֹנִים עָלוּ לוֹ״ קָתָנֵי! לְשֵׁם שִׁירַיִם. תָּא שְׁמַע: נָתַן לְמַטָּה וְלֹא נִמְלַךְ – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יַחֲזוֹר וְיִתֵּן לְמַעְלָה, וְהַתַּחְתּוֹנִים עָלוּ לוֹ! הָכָא נָמֵי בְּרוּבָּא עֶלְיוֹנִים, וְקָא יָהֵיב לְמַעְלָה שִׁיעוּר תַּחְתּוֹנִים וְעוֹד. וְהָא ״תַּחְתּוֹנִים עָלוּ לוֹ״ קָתָנֵי! לְשֵׁם שִׁירַיִם. תָּא שְׁמַע: נְתָנָן לְמַעְלָה וְלֹא נִמְלַךְ – אֵלּוּ וְאֵלּוּ מוֹדִים שֶׁיַּחֲזוֹר וְיִתֵּן לְמַטָּה, וְאֵלּוּ וָאֵלּוּ עָלוּ לוֹ! הָכָא נָמֵי, בְּרוּבָּא עֶלְיוֹנִים, וְקָא יָהֵיב לְמַעְלָה שִׁיעוּר תַּחְתּוֹנִים וְעוֹד. [וְהָא ״אֵלּוּ וָאֵלּוּ עָלוּ לוֹ״ קָתָנֵי!] מִי קָתָנֵי ״אֵלּוּ וְאֵלּוּ מוֹדִים״?! ״אֵלּוּ וָאֵלּוּ עָלוּ לוֹ״ קָתָנֵי – סֵיפָא אֲתָאן לְרַבָּנַן, דְאָמְרִי יֵשׁ בִּילָּה. תָּא שְׁמַע: הַנִּיתָּנִין בְּמַתָּנָה אַחַת שֶׁנִּתְעָרְבוּ בַּנִּיתָּנִין בְּמַתָּנָה אַחַת – יִנָּתְנוּ בְּמַתָּנָה אֶחָת. וְאִי אָמְרַתְּ אֵין בִּילָּה, אַמַּאי יִנָּתְנוּ בְּמַתָּנָה אַחַת? דִּילְמָא מֵהַאי קָיָהֵיב וּמֵהַאי לָא קָיָהֵיב! כְּגוֹן שֶׁנִּתְעָרְבוּ אַחַת בְּאַחַת. מַתַּן אַרְבַּע בְּמַתַּן אַרְבַּע! הָכָא נָמֵי, שֶׁנִּתְעָרְבוּ אַרְבַּע בְּאַרְבַּע. מַתַּן אַרְבַּע בְּמַתָּנָה אַחַת!ועוד תניא - תיובתא לרב אשי דאמר טעמא דבעי תרתי משום דאין בילה הוא דשמעינן לרבי אליעזר דאית ליה בילה (אלמא שמעינן) מהנך תרתי מתנייתא דטעמא דר' אליעזר כרבא דבחדא נמי מיתכשר אלמא קנסא הוא: הניתנין למעלה כו' - קא ס"ד דם חטאת בדם עולה יתן למעלה להכשיר חטאת דמצוה להקדים עליונים לתחתונים כדאמר לקמן בפרק כל התדיר (זבחים דף פט.) ורואה אני את התחתונים למעלה כאילו הן מים ולרבנן ישפך לאמה: והתחתונים עלו לו - כשיחזור ויתן שיריים למטה לשם שיריים עלו לו ואף למתן דם עולה: ואם אין בילה חטאת אמאי עלתה לו - דלמא לא יהיב למעלה אלא תחתונים: הכא במאי עסקינן כגון דרובא עליונים - וקא יהיב למעלה כל שיעור שיש בו מן התחתונים ועוד דממה נפשך הוא יהיב למעלה מן העליונים ולהכי מוקי לה ברובא עליונים משום דלא מתרץ ליה והתחתונים עלו לו אלא בהכי כדמסיק לה למילתיה: והא תחתונים עלו לו קתני - קס"ד אף בעולה קאמר דעלתה ואי דיהיב למעלה שיעור התחתונים ועוד היכי מיתכשרא עולה דילמא כל מה שהיה בכאן מדם העולה נתן למעלה: ומשני דמאי תחתונים עלו לו דקאמר לשם שיריים - דחטאת קאמר הצריכין לישפך ליסוד וכיון דרובא עליונים כי נתן למעלה כשיעור תחתונים ועוד דאיכא מדם החטאת למעלה ולמטה אפי' כל הניתן למעלה מן העליונים הוא אכתי פש ליה מיניה למטה אבל אי לאו רובא עליונים כיון דיהיב למעלה שיעור תחתונים ועוד כדי להכשיר החטאת תו לא מתרץ ליה התחתונים עלו לו אפילו לשיריים דדילמא כל דם העליונים למעלה ניתן ואין כאן שיריים או שמא כל דם התחתונים למעלה ניתן ואין כאן משל עולה למטה כלום: נתן למטה ולא נמלך - דאי נמלך לרבי אליעזר הוה אמרינן ליה תן למעלה דמצוה להקדים עליונים לתחתונים בפרק כל התדיר (שם) ולרבנן ישפך לאמה: יחזור ויתן למעלה - ושניהם כשרין כדס"ד ולרבנן ישפך לאמה והעולה כשירה דאסור לשנות בתחתון מפני הכשר עליון ולא אמרינן רואין אותו למעלה כאילו הוא מים והכי תניא לה בתוספתא: הכא נמי ברובא עליונים וקא יהיב למעלה שיעור תחתונים ועוד - ועליונים הוא דכשרים ולא תחתונים: ה"ג והא תחתונים עלו לו קתני - ולשון קושיא הוא: ומשני ליה לשם שיריים: נתן למעלה ולא נמלך - מתחילתו דאי נמלך הוה אמרי ליה רבנן ישפך לאמה שלא לשנות בתחתון דכיון דניתן למעלה אפי' חכמים מודו שיחזור ויתן למטה לכתחילה אם בא לימלך דאינו משנה בנתינה זו בעליונים שהרי מה שיש כאן מן העליונים שירים הן דרבנן אית להו בילה וכבר ניתן מן החטאת למעלה ומעתה מצות שיריים לינתן למטה כתחילת עולה: ואלו ואלו עלו לו - ושניהם כשרים: הכא נמי כו' - ולר"א דלית ליה בילה אין כשר אלא חטאת ולרבנן דאית להו בילה שניהם כשירין שהרי יש משניהם למעלה ולמטה: ה"ג מי קתני אלו ואלו מודים אלו ואלו עלו לו קתני סיפא אתאן לרבנן דאמרי יש בילה ת"ש הניתנין כו' ואין כאן הפסק משנה הכתוב בספרים: מי קתני אלו ואלו מודים - שאלו ואלו עלו לו אלו ואלו עלו לו הוא דקתני והך סיפא דקתני ואלו ואלו עלו לו לאו אאלו ואלו מודים קאי אלא רבנן דקאמרי לה דאית להו בילה אבל לרבי אליעזר אין כשר אלא עליון: ינתנו במתנה אחת - ורבי אליעזר איירי בסיפא ומתני' היא: אחת באחת - שיעור מתנה מזה ושיעור מזה וקתני ינתנו במתנה אחת בשביל כל אחד קאמר דהיינו שתי מתנות דנמצאו שתיהן במזבח: ארבע בארבע - שיעור ארבע מתנות בשיעור ארבע מתנות ודקתני ינתנו במתנות ארבע ארבע בשביל זה וארבע בשביל זה: מתן ד' במתן אחת רבי אליעזר אומר ינתנו במתנת ארבע - שמצוה להקדים מתן ארבע למתן אחת כדאמרינן בכל התדיר (שם) ורואה אני את תוספת מתנות הבכור כאילו הם מים:ועוד תניא הניתנין למעלה כו' - אלמא יש בילה בתוספתא דזבחים איתא והא דלא פריך ממתני' ניחא ליה לאקשויי מברייתא משום דוקא דתחתונים עלו לו: הכא במאי עסקינן ברובא עליונים וקא יהיב למעלה שיעור דתחתונים ועוד - לא מצי לאוקומא ברובא תחתונים ויהיב למעלה שיעור תחתונים ועוד דאי רובא תחתונים לא היה אומר רבי אליעזר יתן למעלה: נתן למטה ולא נמלך ר' אליעזר אומר יחזור למעלה - נראה דגרסינן ויחזור ויתן למטה מדמסיק עלו לו לשם שיריים דמה שנתן למטה קודם נתינתו למעלה פשיטא דאין עולה לשם שיריים: מתן ארבע במתן אחת היינו שתים שהן ארבע כגון עולה או שלמים דלמטה דאי ארבע ממש כגון חטאת אמאי ינתן מתן אחת לר' יהושע הא רבנן סברי ישפך לאמה לפי שזה למטה וזה למעלה: הא קתני אלו ואלו עלו לו - וליכא למימר לשם שיריים דאלו ואלו קתני משמע יוצא ידי דמים עליונים וידי דמים תחתונים: כגון שנתערבו אחת באחת - פירש בקונטרס שיעור מתנה מזה ושיעור מתנה מזה ודקתני ונתן במתנה אחת בשביל כל אחד קא אמר דהיינו שתי מתנות דנמצאו שתיהן במזבח ותימה מאי קשיא ליה נימא שנותן כל הדם במתנה אחת דאיכא מתרוייהו ממה נפשך וכי תימא משום דבעי מתנה לשם כל אחד לימא שנותן חצי הדם וחוזר ונותן חצי האחר ולמה ליה למימר כלל אחת באחת וכי תימא דפריך משום דצריך לשייר משני הדמים לשפיכת השיריים ופריך דדילמא מה שנתן היה מאחד מהן והשיריים מן השני דאע"ג דתחילת עולה מקום שיריים מכל מקום לא עשה כעיקר מצוותה אי נמי קסבר תחילת עולה לא מקום שיריים אם כן מאי קא משני שנתערבו בו אחת באחת ועוד (לימא) [למאי] דיהיב (למעלה) שיעור האחד ועוד אמאי לא פריך מרישא נתערב בדם הפסולין או בדם התמצית דילמא מאי דיהיב מדם הפסולין ושיריים אלא כיון דשיריים לא מעכבי אין לנו לפסול תערובת משום מצות שיריים ומיהו לקמן משמע שיש לפסול משום שיריים אע"ג דלא מעכבי דקאמר שיריים צריכין איצטבא ונראה לפרש דהכי פריך דלמא מהאי קא יהיב כו' דהבא ליתן לא יתן אלא שתי מתנות אחת משום זה ואחת משום זה ואם נאמר לו שיתן כל הדם לא ישמע לנו ולא דמי לנתערב בדם פסולין דשמא ישמע לנו כיון דידיע דפסול מעורב בו אבל הכא דשניהם כשירין לא ומיהו קשה דאם כן לעיל דקאמר דיהיב למעלה שיעור התחתונים ועוד לא ישמע לנו כיון דשניהם כשרים ועוד יש לומר דלשון מתנה אחת משמע אחת ולא יותר וכי משני שנתערבו אחת באחת כפרש"י מתנה אחת מכל אחת ולא דמי לההיא דלעיל דיתן למעלה ומוקמינן דיהיב למעלה שיעור תחתונים ועוד דסתמא קתני יתן למעלה ולא מפרש כמה וכן בדם הפסולין ובדם התמצית: